מימים

המים מדבר על פרשה של הטבות שקיבלו ראש הממשלה ואשתו מאיש עסקים ארנון מילצן, נתניהו קיבל ממילצן סגריות בשווי מאות אלפי שקלים ובנוסך שרה נתניהו, אשתו, קיבלה קיבלה ממנו שמפניות יקרות בשווי מאות שקלים.

ובמים זה מראים איך נראים ביבי ושרה נתניהו במצב שבו הם לא היו מקבלים הטבות אלו.

נתניהו ביקש תכשיט ב-10,000 שקל; מילצ'ן: הדרישות גרמו לי תחושת גועל

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צפוי להיחקר בשבועות הקרובים בפעם הרביעית בשני התיקים בעניינו: במרכזו של הראשון חשד לקבלת טובות הנאה מבעלי הון, ובמרכז השני מגעים שניהל נתניהו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ו-ynet נוני מוזס לשינוי אופי סיקורו בקבוצת כלי התקשורת - תמורת החלשת "ישראל היום".

אובדן הילדות

אובדן הילדות

כמה שהיינו רוצים להתרווח בכורסה, להיזכר בשנה שחלפה ולהתענג על זכרונות מתוקים ונוסטלגים. הפעם זה לא הולך לקרות. חמשת הדברים שגרמו לילדים שלנו לאבד את ילדותם

אובדן הילדות: פעם ילדים היו ילדים, ואז הגיעה התקשורת... - עשר פלוס

אפשר להצביע על הרבה אשמים בעובדה שילדינו מתבגרים מוקדם יותר ומהר יותר. אבל אין ספק שהמדיה עומדת בראש הרשימה. שלי גפן מנסה לתאר מה היה כאן קודם, מה קורה עכשיו, ואיך שומרים על טיפת התום האחרונה שעוד נותרה בחיי הילדים שלנו. כתבה ראשונה בסדרה

https://www.youtube.com/watch?v=6kuMcsZ-Qd0

התקשורת הישראלית ידועה בבניית דימוים לעמים ועדות שונים ובעזרת האינטרנט, הטלוויזיה והעיתונאות הם מחדירים לנו דעות על סוג מסוים של אנשים.
בשנים האחרונות תופעה זו בולטת בעיקר אצל המזרחיים, אנו עדים לכך בחיי היום יום שלנו, התופעה של ייצוג אנשי המזרח בצורה גזענית בתקשורת, התקשורת מציגה תופעה זו בכמה דרכים עיקריות ושונות והם:
 דיבור -דיבור מזלזל אחד כלפי השני, רדוד, כל הזמן מקללים בלי סוף, מה שמראה על חוסר כבוד.
מקום מגורים- הילדים גרים בצפיפות אחד עם השני באותו חדר קטן, בבניין ישן.
אוכל- אוכל חריף מאוד.
מעמד- מעמד נמוך בלי השכלה, עובדים בחנויות פשוטות

אני חושבת שהדעות שמחדירים לנו התקשורת הם מוטעות, דעות אלה מיוחסות למזרחיים שחיו בארץ ממזמן בימים אלו כמעט ולא תראה מזרחיים שחיים ככה, היום כולנו מושפעים מאותה הסביבה, המזרחיים והאשכנזים כאחד לכן כולנו גדלנו בערך על אותם עקרונות וערכים.


ישנם סרטים וסדרות המנסות להחדיר לנו שיש הבדל בין המזרחיים לאשכנזים לדוגמא:
סלאח שבתי ישנו קטע בו הוא מבקש ממשפחת החתן של ביתו נדוניה (נדוניה זה כסף או מתנות שההורים של החתן היו מביאים כפיצוי על קח שהחתן לוקח את ביתו). ואמו של החתן אמרה לסלאח שהוא צריך להתנהג בהתאם לתקופה הנוכחית ולהתנהג לפי איך שמתנהגים בארץ ולא לפי להתנהג לפי הערכים הנחותים שלו.


בפוקהונטס ישנו קטע בו אחד העובדים האנגלים פוגש את פוקהונטס ומסביר לה שהם לא מנצלים את האדמה שלהם כראוי והם ילמדו אותם איך לעשות זאת, לבנות בתים, כבישים וכו'.
 הוא מציג אותם בתור פראיים זאת אומרת שהם לא חיים כמוהם, לא בני אדם רגילים.

ייצוג המזרחים בתקשורת

ניתוח הסרט- מלך האריות

ניתוח הדמויות בסרט:

צבועים

צד הסנגור

לפי דעתי הצבועים התנהגו בסדר מכיוון שהצבועים מרגישים רגשי נחיתות כלפם הם חיים בצד ה''אפל'' של עמק התקווה שבו אין מה לאכול האזור חשוך בלי דשה או דברים שצומחים שמה בלי חיות אחרות בכל המקום יש עצמאות של פילים המקום מאוד מוזנח בודד ומגעיל והם בסך הכל רוצים לחיות עם כולם באזור הרגיל של עמק התקווה ולהיות כמו כולם. צורת לא רק שלדעתי הצבועים היו בסדר לדעתי הם גם אלה שנפגעים בסיפור הזה מכיוון ומפלים את הצבועים ומבודדים אותם משאר החיות ושמים אותם באזור ''מוכה גורל'' הצבועים פתחו לעצמם אישיות של ''החזק שולט'' הם הפכו להיות יצרו פרא שיעשו הכל כדי להשיג אוכל ויתנפלו עליו בלי לראות בעניים. בזמן שהחיות האחרות חיות את חייהם ב''פנאן'' הצבועים במלחמת הישרדות על קיומם ניהול כושל של המטבע של המלך מופסא הפך את החיות הלא מזיקות(הצבועים) לחיות פרא ומגיע להם שיקום ולחיות כמו כולם באותם תנאים.

צד הקטגור

לפי דעתי הצבועים התנהגו בצורה בלתי נתפסת על הדעת מכיוון והצבועים השליטו פחד ואימה על חיות הטבע כל חיות הטבע חיות בידיעה שלאזור שלהם אסור להתקרב או להיכנס ומי שיכנס או יתקרב הם יאכלו אותו.היה זה דבר מוכר שאסור להגיע לאזור ה''אפל '' עוצמת שמו כשם עוצמת הפחד מימנו. הצבועים היו חיות פרא שיעשו הכל כדי להשיג אוכל ולא משנה באיזה דרך או אמצעי הם צריכים לעשות את זה התנהגותם הפראית מסכנת את כל השוהים בצוק התקווה ומסכנת את גלגל החיים אופי הצבועים יכול לגרום(וכמעט גרם לקרת הסוף) להכחדה של כל חיות צוק התקווה ולצוק התקווה עצמו.

סקאר

צד הסנגור

אני חושבת שסקאר צודק והוא היה בסדר משום שהוא מרגיש ה"כבשה השחורה" של המשפחה כלומר הוא מרגיש נחות, שולי ולא חשוב לעומת אחיו המלך.
החיות לא נותנות לו את היחס המגיע לו כמו היחס אל אחיו שכולם מכבדים אותו, אלא ההפך לאף אחד לא אכפת ממנו, הוא בודד ולכן הוא מתחבר אל הצבועים, משום שרק הם מתייחסים אליו ונותנים לו את הכבוד המגיע לו.
ובגלל שאפילו משפחתו לא נותנת לו את היחס שהוא צריך,  הוא היה צריך לפעול בדרך כזו, רק כך הוא היה יכול להיות המלך ורק בתור מלך היו נותנים לו כבוד והוא כבר לא היה נחות ובודד.

צד הקטגור

אני חושבת שסקאר התנהג בצורה לא הגיונית משום שהוא לא ידע את מקומו, הוא תמיד קינא באחיו המלך ולא ידע לפרגן לו משום שרצה את מקומו. ובגלל הקנאה הזאת הוא גרם למות אחיו מופאסה ועוד עירב בכך את בנו של מופאסה, סימבה ולא פעם אחת!

דבר ראשון הוא גרם לסימבה לעבור לצד ה"אפל" למרות שמופאסה אסר עליו,

בנוסך הוא גרם לכך שהוא יעזוב את ביתו ולא יחזור בשביל שהוא יהיה המלך וישלוט על העמק ולא מספיק הוא השתלט על העמק הוא נתן לצבועים זכויות על אדמותיהם ובכך גרם להרס גדול יותר אפילו, לא היה לחיות מה לאכול, הצבועים שלטו על הכל ואכלו הכל ובכך הרס סקאר את גלגל החיים.

מופאסה

צד הסנגור

אני חושבת שמופאסה הוא מנהיג טוב והוא צודק בהתנהגות שלו מכיוון שהוא פעל לטובת האזרחים שלו ודאג להם ולהתקיימותם בממלכה. מופאסה דאג לשמור על הממלכה ועל קיומה, ודאג לשמור את האוייבים רחוק משם מופאסה תמיד דאג לטובת הכלל ואף פעם לא לטובתו האישית.מופאסה היה גם אבא טוב שדאג להגן על המשפחה שלו ולחנך את הבן שלו להיות מלך טוב שדואג לעם שלו ושיהיה בעל ערכים שתמיד יהיה להם מה לאכול ושיהיו מוגנים ובטוחים.

צד הקטגור

אני חושבת שמופאסה התנהג בצורה שלא ראויה להתנהגות של מלך מופאסה מכר אשליות לכל החיות שהוא דואג לכולם שבפועל הוא אוכל את הזברות אבל הם חושבות שעדין הוא דואג להם ואכפת לו מהם.מופאסה היה מלך שהשליט טרור וכולם פחדו ממנו גם האוייבים (הצבועים) וגם החיות שהיו האזרחים בממלכה שלו, זה בא לידי ביטוי בכך למרות שידעו שהוא הולך לאכול את חלקם ,הן עדיין השתחוו לו והתנהגו בכבוד והערצה כנראה מתוך פחד. מופאסה בנוסף התנהג בשוביניסטיות, כשאמר שהתפקיד של הנשים הוא להביא אוכל ושמי שצריכות לדאוג לילדים הן הנשים ולגבר אין תפקיד משמעותי  בחייו של הילד.

סימבה

צד הקטגור-

סימבה מתנהג בילדותיות ,  ובחסור כבוד כיון שידע שהוא המלך לעתיד אז הוא זילזל בכולם ,(זאזו) והוא חשב שמותר לו הכול בכול זמן שירצה בכול מקום שירצה ובטוח שאף אחד לא יכול להתמודד מולו ולפגוע בו (הצבועים) הוא לא ממושמע וחסר אחריות (בורח כאשר סקאר אומר לו שאבא שלו מת בגללו)הוא בורח מאחריות על מעשיו הוא מסכן את חיוו ואת חיוו של אביו ושל נלה בכך שלוקח סיכונים ולא מקשיב לאבא שלו ולוקח את הלה למקום אסור ואביו צריך להגיע כדי להציל אותו לא אכפת לו ממה שקורה עכשיו הוא רוצה רק להיות כבר מלך הוא לא מתייחס לילדות שלו כמו בשיר ושוב כשנלה מספרת לו שהממלכה זקוקה לו כי סקאר והצבועים השתלטו עליה הוא בורח מאחריות שלו כמלך.

צד הסנגור-

כשהוא מקבל מודעות למצב הוא מתמודד עם המצב שנוצר ועם העבר שלו והוא הולך להציל את ההמלכה ואת החיות מהשלטון של סקאר  

לאחר הבריחה שלו בעקבות המוות של אבא שלו הוא בורח ופוגש שתי חיות בשם פומבה וטימון שמאמצות אותו וחיות איתו עד שהוא גדל לאריה גדול הוא מגן עליהם ומכבד אותם למרות שהם חיות חלשות.

ניתוח סרטון 1:

הדמויות מיוצגות בתור חיילים הכפופים למנהיג שלהם, מופסה. החיות מחכות ומתרגשות לראות את המנהיג שלהם למרות שהן יודעות שבסופו של דבר הוא זה שיהרוג אותן ויאכל אותן אבל למרות זאת הן הולכות אחריו.

ניתוח סרטון 2:

כל החיות מתאספות ביחד כדי להריע ולקבל את פני המנהיג העתידי שלהן, הבן של מופסה, סימבה. למרות שהן יודעות שבעתיד הוא זה שיאכל אותן ולמרות זאת הן שמחות ומתרגשות להולדת הבן החדש זאת אומרת שבשבילן זוהי הולדת הרוצח החדש שלהן.

שילוב מותגים בעלילה:
הטמעת המותג, המוצר או השירות כחלק בלתי נפרד מהעלילה של יצירת הטלוויזיה. לפיכך, תנאי הכרחי לקיום עסקאות מסוג זה הוא שילוב המותג בהקשר העונה על צורכי המפרסם (לדוגמא יועצת השקעות שהמליצה על בית השקעות אלטשולר שחם במהלך הסדרה מסודרים.)

הכתבה קשורה לשילוב מותגים בעלילה משום שהיא מראה את אחוזי ההצלחה של המותג "פרטנר" שכמעט ולא פרסמו את המותג בטלוויזיה לעומת מותגים אחרים שפורסמו בטלוויזיה יותר.

בכתבה מראים מחקר הבודק את אחוזי ההצלחה של השקת המותג חדש באמצעות פרסום בכל אמצעי המדיה - מלבד טלוויזיה לעומת מותגים אחרים כמו: הוט מובייל ופלאפון שפרסמו את עצמם הרוב בעזרת הטלוויזיה. התוצאות היו מאוד מפתיעות, המודעות והאהדה למיתוג החדש של "פרטנר" רשמו מדדים טובים מאוד למרות שכמעט ולא פרסמו בטלוויזיה אלא הרוב באינטרנט, ברדיו,בעיתונות ובשלטי חוצות. ועשו בנוסף עוד מחקר שהראה תוצאות דומות.

ממחקרים אלו ניתן להסיק כי אולי עדיף למפרסמים להשקיע יותר כסף בפרסום באינטרנט מאשר בתכניות הטלוויזיה.

הפרסומת שאיש לא ראה בטלוויזיה - אך רבים זכרו שצפו בה